לאחרונה עולות שאלות רבות בנוגע לדמי לידה וזכויות היולדת. מאחר והנושא באמת מורכב, החלטתי לעשות לכן סדר.
אז קודם כל נבין מה אלו דמי לידה ומי זכאי לקבל אותם:
דמי לידה הם גמלה המתקבלת מביטוח לאומי כ"חלף הכנסה". כלומר כפיצוי על ההכנסה שהפסדת עקב הפסקת העבודה למשך חופשת הלידה (כ-3.5 חודשים). מכאן אנחנו מבינים שגובה דמי הלידה יהיו למעשה השכר שלנו כפול 3.5 חודשים*. יש לזכור שמאחר שמדובר בגמלה שהיא חלף הכנסה, היא חייבת במס וביטוח לאומי ככל הכנסה אחרת.
*ישנם מקרים מיוחדים שבהם תקופת הזכאות לדמי לידה עולה בהם לידת תאומים, או אשפוז ממושך.
מי זכאי לקבל דמי לידה?
מי שמתקיימים לגביה התנאים הבאים:
- מי שילדה (החל משבוע 22)
- מי שהפסיקה עבודתה בעקבות הלידה.
- מי שצברה תקופת אכשרה מזכה – תקופת עבודה של 10 חודשים מתוך 14 חודשי עבודה בטרם הפסקת העבודה או מי שעבדה 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו להפסקת העבודה – תיהיה זכאית לדמי לידה מלאים (15 שבועות).
מי שעבדה 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני הפסקת העבודה, תיהיה זכאית לדמי לידה חלקיים (עבור 8 שבועות)
בעלת עסק עצמאי – צריכה לעמוד בתנאים אלה, אולם חשוב לשים לב שעליה להיות מסווגת כעצמאית ולשלם דמי ביטוח לאומי, ולא להיות מסווגת כעצמאית שאינה עונה להגדרה, אז לא תיהיה זכאית לדמי לידה. כמו כן, חשוב מאוד לוודא כי טרם הלידה לא קיים חוב לביטוח לאומי, חוב כאמור ישלול את הזכאות לדמי הלידה.
גם האב יכול לצאת לחופשת לידה? באילו תנאים?
קודם כל כן!
גם האב יכול לצאת לחופשת לידה במקום או במקביל לבת זוגו.
חשוב לדעת שחופשת הלידה של האב תבוא על חשבון תקופת הזכאות לחופשת הלידה של האם, ובכל מקרה לא ניתן לצאת לחופשת לידה במקום האם ב6 שבועות הראשונים מיום הלידה.
חופשת לידה במקביל לאם אפשרית עד 7 ימים, ועל חשבון תקופת הזכאות של האם לחופשת לידה.
אז למה בכל זאת קיימת האפשרות הזו?
במקרים רבים נשים אשר יולדות מעוניינות לחזור לעבודה בטרם מסתיימת תקופת הזכאות לחופשת הלידה, במקרה כזה האב יכול לצאת במקום האם לחופשת הלידה בתנאי שהאם מצהירה כי היא חזרה לעבודה.
בזמן חופשת הלידה שמנוצלת על ידי האב, דמי הלידה יחושבו לפי שכרו של האב.
עובדות שכירות, אז איך מחושבים דמי הלידה שלכן?
דמי הלידה של אישה שכירה מחושבים לפי שכר ממוצע ב3 חודשים האחרונים לפני החודש בו יציאה לחופשת הלידה או לפי השכר הממוצע ב6 החודשים האחרונים לפני החודש בו יציאה לחופשת הלידה – לפי הגבוה מביניהם.
לדמי הלידה ישנה תקרה מקסימלית לתשלום שהיא 1,065 ש"ח ליום – שהם לפי שכר של 31,950 ש"ח לחודש.
מה חשוב לדעת?
בזמן חופשת הלידה המעסיק מחוייב להמשיך להפקיד את הכספים לכל ההפרשות הסוציאליות שקיבלת מתוקף עבודתך. מאחר ולאותן הפרשות סוציאליות ישנו חלק עובד וחלק המעביד, למעשה נצבר לכל עובדת חוב בגובה חלקה בהפרשות אלו. עם חזרה מחופשת הלידה, יתרת החוב תקוזז מהמשכורת הראשונה, או בפריסה של כמה משכורות קדימה.
פיטורין?
למעסיק אסור לפטר עובדת בהריון, במשך חופשת הלידה או במשך חודשיים מיום חזרתה מחופשת הלידה. כמו כן למעסיק אסור לפגוע בהיקף המשרה או בשכר העובדת במהלך תקופה זו. (במקרים מסויימים שאושרו על ידי הממונה על חוק עבודת נשים, יתאפשרו פיטורין במהלך ההריון או לאחר חזרה מחופשת הלידה).
התפטרות?
נשים רבות בוחרות להשאר עם הילד יותר זמן ממשך הזמן המאושר על פי חוק לחופשת לידה (6 חודשים, מתוכן 3.5 בתשלום דמי לידה). במקרים אלו, נשים אלו בוחרות להתפטר ממקום עבודתן.
במקרה של התפטרות, ניתן לקבל דמי אבטלה רק לאחר 3 חודשים בהם לא היית מועסקת. אולם במקרה של התפטרות לצורך גידול הילד, ישנן נסיבות מקלות אשר מאפשרות קבלת דמי אבטלה באופן מיידי עם ההתפטרות.
הסיבות המוצדקות מבחינת הביטוח הלאומי להתפטרות לצורך גידול הילד ויזכו בדמי אבטלה מיידים הם:
- התפטרות מעבודה למשך שעות עבודה ארוכות, או עבודה במשמרות, או עבודה במשרה מפוצלת, ולא ניתן לשנות זאת.
- העובדת מתגוררת ברחק הגבוה מ40 ק"מ ממקום העבודה
- אין תחבורה ציבורית סדירה ממקום מגורי העובדת למקום עבודתה
- המעסיק אינו יכול להחזיר אותה לתפקידה הקודם, או שחלה הרעה מהותית בתנאי העסקתה.
- מצב בריאותי שלה או של בן משפחתה שאינו מאפשר לה למשיך לעבוד באותו מקום עבודה.
עובדת עצמאית, ואיך מחושבים דמי הלידה שלך?
כאן אופן החישוב קצת מסובך, אז תיהיו איתי.
ראשית, דמי הלידה ישולמו לעצמאית שמוגדרת בביטוח לאומי כעצמאי והסדירה את כל חובותיה לפני הלידה.
בשלב הראשון דמי הלידה ישולמו על פי מקדמות דמי הביטוח הלאומי המשולמים. כלומר לפי הרווח החודשי הממוצע שדווח לביטוח לאומי ולפיו מחושבים דמי הביטוח הלאומי.
בפועל, דמי הלידה יקבעו לפי הרווח החודשי הממוצע ב3 החודשים שקדמו לחודש הלידה בשנה השוטפת או בשנה הקודמת לה, לפי הגבוה מביניהם. נדגים:
יולדת אשר ילדה בחודש 03/24, דמי הלידה שלה יקבעו על פי הרווח הממוצע בחודשים 02/24, 01/24 ו12/23 או 02/23, 01/23 ו12/22, לפי הגובה.
הרווח החודשי הממוצע יקבע לפי הרווח השנתי חלקי מספר חודשי העבודה בשנה. כלומר בשנת הלידה, מתוך 12 חודשים יופחתו מספר החודשים שמוגדרים כתוקפת חופשת הלידה, ובשנה שקדמה הרווח החודשי הממוצע יחושב לפי הרווח השנתי חלקי 12.
נזכיר כי דמי הלידה שולמו לפי הרווח שדווח לביטוח לאומי ועל פיו שולמו דמי הביטוח הלאומי, כלומר בעת הגשת הדוח השנתי, יש לצפות לתוספת או החזר דמי לידה, שמבטא את הפער בין דמי הלידה ששולמו לבין דמי הלידה הסופיים להם זכאית היולדת.
קיבלתי דמי לידה, יופי! ומה עם העסק במהלך חופשת הלידה?
ביטוח לאומי מבין את הצורך של בעלות עסקים עצמאיים להמשיך ולתחזק את העסק שלהן גם בחופשת הלידה, כדי שיוכלו להמשיך להתפרנס לאחר שחופשת הלידה תסתיים. ולכן כדי לאפשר עבודה במהלך חופשת הלידה, מבלי שישללו דמי הלידה, ביטוח לאומי מאפשר עבודה בהיקף של 25% מהיקף העבודה טרם הלידה במהלך תקופת חופשת הלידה ובכפוף לאישור מראש שיתקבל מביטוח לאומי.
אז איך משיגים את האישור?
מאוד פשוט! צריך למלא טופס קצר בן עמוד, בו מסבירים מה היה היקף העבודה בעסק בטרם הלידה ומה הפעילויות שהיו נדרשות מבעלת העסק, ומה יהיה היקף הפעילות של בעלת העסק והפעולות שידרשו ממנה לבצע כדי לשמר ולתחזק את העסק. צריך לדווח אם הועסק עובד חדש או קיים מחליף כלשהו שימלא את תפקיד בעלת העסק, וכי ננקטו כל הפעולות שניתן על מנת שהעסק ימשיך להתקיים גם במהלך חופשת הלידה, אולם לפעולות הבסיסיות של בעלת העסק אין תחליף ופעולות מינימליות אלו הכרחיות.
תכנוני מס אפשריים עקב לידה
נציג את האירועים המשמעותיים שמתרחשים עקב הלידה שעשויים להשפיע על חבות המס שלנו:
- שכר עבודה של העובדת
- קבלת דמי לידה
- נקודת זיכוי בגין תינוק שנולד בשנת המס
- הפסקת עבודה בטרם הלידה
- חופשת לידה ארוכה למעלה מ3.5 חודשים עבורם מתקבלים דמי הלידה
התכנונים האפשריים לגבי כל אחד מהמצבים הללו:
- שכר עבודה של העובדת משפיע על חישוב דמי הלידה להם היא זכאית. כפי שציינו, דמי הלידה יקבעו לפי השכר הממוצע ב3 חודשים או 6 חודשים שקדמו לחודש הלידה. ולכן ניתן בתאום עם המעסיק להגדיל את השכר בסמוך למועד הלידה על מנת להגדיל את דמי הלידה שיתקבלו. תשלומים נוספים שהתקבלו לאחר הלידה כמו דמי הבראה, ביגוד, בונוסים וכד' שסכומם עולה על רבע מכר המינימום והם בעבור התקופה שלפני הלידה עשויים להגדיל את דמי הלידה, ולכן יש לפנות לביטוח לאומי בבקשה לקבל את ההפרשים האלו.
- דמי לידה – מאחר ודמי לידה נקבעים לפי הרווח המדווח בשנת הלידה או בשנה הקודמת, ניתן לנהל את הרווח בשנת הלידה ובאופן הזה להגדיל את דמי הלידה. יש לנהל את הרווח בחוכמה מאחר ורווח גבוה משמעותו גם מיסים גבוהים יותר, ויש לבחון את נקודת האיזון בין הגדלת דמי הלידה לבין הגדלת דמי הביטוח הלאומי ומס הכנסה בעקבות הגדלת הרווח.
- דמי הלידה משולמים בבת אחת בדרך כלל כחודש לאחר מועד הלידה. במקרה בה הלידה מתקיימת בסמוך לסוף שנה, נוצר מצב כי בשנת הלידה ההכנסה גבוהה מההכנסה שהייתה אמורה להיות. במקרה כזה ינוכה מס גבוה יותר מדמי הלידה. כדי לפתור את המצב, ניתן להגיש דוח עם בקשה לפריסת דמי הלידה (באופן רעיוני לצורכי מיסוי בלבד) על פני החודשים בגינם יתקבלו, כלומר על פני השנתיים.
- נקודת זיכוי – בשנת הלידה, האם תיהיה זכאית ל2.5 נקודות זיכוי בגין התינוק שנולד. ניתן לבקש לדחות את נקודות הזיכוי האלו לשנה שלאחר השנה שבה נולד הילד, במידה וההכנסה בשנה שבה נולד הילד לא מגיעה לכדי חבות במס, ולמעשה מרוקנת מתוכן את הההטבה הזו. לפני הבקשה לדחייה כדאי לערוך בחינה של חבות המס בשנה שבה נולד הילד לבין חבות המס הצפויה בשנה שלאחר השנה שבה נולד הילד ולוודא שאכן צפוי חיסכון במס עם דחיית נקודות זיכוי אלו בשנה.
- הפסקת עבודה בטרם הלידה – אם עקב שמירת הריון או יציאה לחל"ת יגרור הכנסות נמוכות יותר בשנה בה התקיימה הלידה. המשמעות היא שקיימת סיבה אמיתית לבחינת האפשרות לקבל החזר מס בגין החודשים בהם היולדת עבדה בטרם הסתיימה העסקתה.
- חופשת לידה ארוכה מ3.5 חודשים היא למעשה על חשבון האם, כלומר ניתנת כחל"ת. במצב בכזה למעשה היולדת מקבלת הכנסות על מספר חודשים נמוך מסך חודשי השנה וברוב המקרים זכאית להחזרי מס בשל כך. על כן חשוב לבדוק זכאות זו ולממש את מלא הזכויות.
אציין כי בכל מקרה של לידה יש לבחון את כל התכנונים המצויינים וכי קיימת אפשרות סבירה ביותר להתקיימות כמה מהתכנונים המצויינים ביחד לצורך מיקסום הזכויות והפחתת חבויות המס למינימום. לייעוץ אישי ופרטני מוזמנים לפנות אלינו.
ועכשיו לאחר סקירה מקיפה זו, מה שבאמת חשוב הוא שיהיה הריון קל, לידה קלה ובידים מלאות.
